בוסטאון סאונד – 5 להקות שכדאי להכיר מהסצינה הפסיכדלית של בוסטון

החוף המזרחי של ארה”ב בסיקסטיז לא הצטיין במיוחד בייצוא להקות פסיכדליות. ההתרחשות העיקרית הייתה בחוף המערבי – להקות שצצו בהמוניהן בין לוראל קניון שבלוס אנג’לס להייט אשבורי בסן פרנסיסקו ויצרו סאונד מובחן ומזוהה. ובכל זאת בעיר אחת התגבשה סצנה שלמה ומרתקת של של רוק – בוסטון. כמות נכבדת של להקות של סטודנטים מהקולג’ים הגדולים ביחד עם צעירים מקומיים בעלי זיקה למוזיקה.

האמרגנים וחברות התקליטים שייצגו את הלהקות מיתגו את זה כ-“Bosstown Sound” כדי לתת קונטרה מסחרית לנעשה במערב והלהקות דווקא התנערו מהחיבור המלאכותי, שכן, לכל אחת מהן היה צליל ייחודי משלה ולא היה ביניהן קשר ממשי. אך בניגוד ללהקות החוף המערבי ובעיקר אלה שהגיעו מסן פרנסיסקו, בבוסטון שמו דגש רב על השירים – כתיבה והלחנה של שירים שרובם קליטים ומדוייקים (גם אם הם ארוכים וניסיוניים) עם מורכבויות הרמוניות ומלודיות ופחות כאלה שנוטים לאימפרוביזציות ממושכות וחסרות תכלית (סטייל הגרייטפול דד).

–

אז הנה כמה להקות מבוסטון מסצ’וסטס שממש כדאי לכם להכיר:

“התרד האולטימטיבי” הם כנראה הלהקה הכי גדולה שיצאה מבוסטון של הסיקסטיז, הם הציגו פסיכדליה אפלולית, חולמנית וטריפית עם נטיות אוונגרדיות. הם אמנם פעלו רק 3 שנים, אך הספיקו להוציא בהן 3 אלבומים מושלמים ויפהפיים שהכו גלים ברחבי העולם. שילוב של קולות נשיים וגבריים לצד נגינה מופנמת וקסומה של שלל כלים (כמו: וייברפון, בס 12 מיתרים ושלל גיטרות ומקלדות)

The Freeborne:

הם כנראה הלהקה האהובה עליי בסצנה. להקה קצרת מועד שהפציעה עם אלבום מכונן אחד Peak Impressions, שבעיניי הוא בפסגת הפסיכדליה העולמית או מאוד קרוב לשם. סאונד פופי במידה ומורכב, מלא אפקטים וקצת השפעות של ג’אז. לצערי זה תקליט נדיר בטירוף וכנראה ישאר אצלי רק בגדר חלום.

עוד להקה של אלבום אחד, נפלא, אפל ומעניין עם השפעות של מוזיקת בארוק ורווי עבודת אולפן שהקדימה את זמנה. המתופף של הלהקה הוא לא אחר מכוכב SNL וקומיוניטי צ’בי צ’ייס שלצד היותו קומיקאי מוכשר, ואדם די דוחה הוא גם בעל שמיעה אבסולוטית.

להקה שנחשבת גם היא לאחד השמות הגדולים בסצנה של בוסטון ויצרה 3 אלבומים נהדרים, עם זווית קצבית ומלוכלכת יותר לפסיכדליה מאשר זו של שכנותיה בעיר. אלבום הבכורה של חבורת הסטודנטים מהקולג’ של בוסטון משלב בין עברם הגראז’י של חברי הלהקה לעתידם הפסיכדלי והמורכב והוא המומלץ ביותר. הביקון סטריט יוניון גם היו להקת החימום בהופעה האחרונה של ג’ניס ג’ופלין לפני מותה

להקה אהובה עליי במיוחד שיצרה את אחד מאלבומי הגיטרה הגדולים והלא מוכרים בכל הזמנים. שירים מצויינים וגיטרה חשמלית מהפנטת שלא כופה את עצמה עליהם, אלא מלווה אותם ומשרתת אותם ברגש ובטכניקה. לפעמים נקייה ולפעמים פ’אזית, אבל תמיד יפה ומדוייקת. גם האלבום השני שלהם שיצא באותה השנה מומלץ ביותר, הוא מלודי ומסחרי יותר מקודמו אבל לא פחות טוב.

עוד כמה להקות בוסטוניות ששווה להאזין להן:

“Apple Pie Motherhood Band”, “The Art Of Lovin’”, “Bo Grumpus”, “Ill Wind”, “Earth Opera”, “Ford Theater”, “Lazy Smoke”, “Listening”, “Phluph”, “Flat Earth Society”, “The Tangerine Zoo”, “Boston Tea Party”