הרכבי העל של סיאטל
אביעד זיסמן
סיאטל של שנות ה 90′ הולידה כמה הרכבים ואלבומים על זמניים. מולדת הגראנג’ גם המציאה אופנה ושפה שלמה של טי-שירטס, פלאנל וג’ינס קרוע.
זה או שאתה מאוהב או שלא, אין באמצע. במקום הזה צמחו להקות כמו Mother Love Bone, SoundGarden, Nirvana, Pearl Jam, Alice In Chains ו-Screaming Trees. נשבע שהייתי חוזר לשם עכשיו!
הפוסט הזה קצר מלהכיל את ההיסטוריה כולה, אבל הוא מתמקד בשני אלבומי “סופר גרופ” מוצלחים ומוצדקים, אחד מתקופת הלידה 1990 והשני מסמל את סוף הגל ב1995.
-ב1990, לאחר מותו של אנדרו ווד, סולן להקת Mother Love Bone, מאגד תחתיו כריס קורנל חלק מחברי ההרכב, יחד עם נגנים מסאונדגארדן וגרין ריבר- מה שיהפוך תוך זמן קצר לפרל ג’אם. גם אדי וודר הצעיר מצטרף לדואט וקולות. אנדרו ווד נחשב לחלוץ, והיה דמות מרכזית ונערצת בסצינה המקומית. כשמת הוקלט האלבום לזכרו, וזה בהחלט אחד האלבומים היפים שיצאו מסיאטל. האלבום זכה ליחס בעיקר אחרי הפריצה של פרל ג’אם ב 92. ואם אתם פספסתם אותו ב18 שנים האחרונות, זאת ההזדמנות שלכם.
-ב1995 יצא האלבום של Mad Season, שהורכב מחברים בלהקות – Pearl Jam, Alice in Chains , Screamig trees.
לצד ליין סטאלי מתארח הזאב הבודד, מארק לאנגן. האלבום בלוזי מאוד ועמוק, וגם אחד האלבומים האהובים עליי בכל הזמנים. כולל עבודת גיטרות נפלאה, שירים מעולים, ואת ליין סטאלי בשיאו הווקלי.
אז במי לבחור ? כריס קורנל + אדי וודר או ליין סטאלי + מארק לאנגן ?