עשרת האלבומים הגדולים של 1967 (הנבחרים של אלעד)
אם גם אתם, כמונו, אוהבים לקרוא כל בדל מידע, כל כתבת עומק, כל פרשנות וכל ביקורת על מוזיקה אתם יודעים למה לצפות ב 2017: ציון 50 שנה להמון המון אלבומים מהפכניים, פורצי דרך ומיוחדים כל אחד בדרכו! 1967, אולי יותר מכל שנה שבאה לפניה או שתבוא אחריה הייתה מלאה ביצירות מופת על זמניות וסימנה את תחילת תור הזהב של הצליל הפסיכדלי (מתנצל מראש על שימוש היתר במילה פסיכדליה על כל הטיותיה בעמוד הזה).
חשוב לציין שכמובן יש עשרות אלבומים מדהימים ופורצי דרך שלא נכנסו לרשימה המצומצמת הזו ומדובר בטעם האישי שלי בלבד.
אז לפני שכל הכתבות האלו יציפו לכם את הפיד בפייסבוק אני בחרתי את עשרת האלבומים שאני הכי אוהב מ – 1967:
CREAM – Disraeli Gears
ה”אלבום” של הפאוור טריו האדיר של אריק קלפטון, ג’ק ברוס וג’ינג’ר בייקר. השילוב בין הבלוז השורשי לפסיכדליה שהתחילה להיכנס למיינסטרים יחד עם העטיפה שעושה סחרחורת קלה. Strange Brew הפותח ו World Of Pain העגמומי הם הקטעים הטובים באלבום לטעמי, הרבה יותר מהשיר שנתפס כלהיט הגדול בו – Sunshine of you love.
העטיפה האייקונית הפכה לאחד הסמלים של תקופת הפסיכדליה.
Bob Dylan – John Wesley Harding
בשנת 1967 קרה עוד דבר מלבד פסיכדליה – מלחמת ויאטנם.
זו כבר לא הייתה התקופה הפוליטית של דילן, כמה שנים אחרי Blowin’ In The Wind ו ‘Times They Are a Changin והמעבר לגיטרה החשמלית נראה שהעולם הזה כבר לא מעניין את דילן. All Along The Watchtower (שכוסה אח”כ ע”י ג’ימי הנדריקס בביצוע שהאפיל על המקור) ושאר הקטעים באלבום הוכיחו אחרת. עיתון הרולינג סטון בחרו משפט מדוייק לתאר את האלבום: “זה לא אלבום על המלחמה. אך המלחמה נמצאת בו בכל השירים)
VELVET UNDERGROUND & NICO
כן, יש כאן גם בחירות יותר בנאליות אבל זו תהיה טעות קריטית להתעלם מהאלבום הענק הזה. עוד פרוייקט בטיפוחו של אנדי וורהול (שגם עיצב את העטיפה האייקונית) וכולל שירים על סקס לא שגרתי, סמים קשים ונושאים נוספים שאמריקה עוד לא ממש הייתה מוכנה לעסוק בהם.
הזמרת הגרמנייה ניקו הובאה לסייע ללו ריד וג’ון קייל והתבלטה במיוחד ב VENUS IN FURS ו ALL TOMORROW PARTIES.
בתחילת האלבום עוד נראה שיש כאן קצת כיוון מסחרי וניסיון לייצר להיטים אך הקטע HEROIN מביא את השינוי באלבום למחוזות היותר הזויים.
המשפט הכי יפה שאמרו על האלבום הזה: “בזמן אמת קנו אותו רק 100 אנשים – אבל כל אחד מהם הקים להקה.”
BEE GEES – 1ST
זה לא באמת האלבום הראשון שלהם אלא הראשון שיצא בהפצה עולמית (שני האלבום שקדמו לו יצאו באוסטרליה בלבד).
רבים שהקשיבו בהתחלה לעיבודים הפופים והקלאסיים ולהרמוניות של האחים גיב היו משוכנעים שמדובר בעוד אלבום של הביטלס, והם לא היו רחוקים משם באותה תקופה.
TURN OF THE CENTURY, HOLIDAY ועוד הם שירים אלמותיים שקשה מאוד להוציא מהראש. כמה פעמים שלא תשמעו את האלבום הזה עדיין תעלה בכם השאלה הנצחית לגביו: “בטוח שזה החבר’ה מ STAYIN’ ALIVE??”
MILES DAVIS – NEFERTITI
סוף שנות ה 60′ היו תקופה מרתקת בג’אז לא פחות מאשר בעולם הרוק. בניגוד לרוק כאן היה איש מרכזי אחד שהביא את השינוי בכל יצירה – האחד והיחיד מיילס דיוויס. נפרטיטי אמנם לא נחשב בין יצירות המופת של דיוויס אך יש לו מקום חשוב בדיסקוגרפיה שלו כאלבום האקוסטי האחרון שעשה לפני שהחל להשתעשע במחוזות חשמליים.
החידוש הגדול של דיוויס באלבום (בשיר הנושא בעיקר) הוא החלפת התפקידים בין חטיבת הקצב (הבס והתופים) לכלים המובילים את הקטע (הפסנתר והסקסופון) מה שיוצר את הסאונד הייחודי שלו.
האלבום הוקלט ב 1967 ויצא לחנויות רק בינואר 1968 – אבל הוא התאים לי לרשימה הזו יותר מדי מכדי שהעובדה הזו תוציא אותו.
BUFFALO SPRINGFIELD – BUFFALO SPRINGFIELD AGAIN
האלבום השני והטוב ביותר של חלוצת הקאנטרי רוק הפסיכדלי מקליפורניה שכללה, מעל כולם, את ניל יאנג ולצידו את סטפן סטילס וריצ’י פוריי (חבר אח”כ ללהקת POCO)
קטעים קלילים יחסית כמו, Mr. Soul ,Bluebird או Hung Upside Down משמשים כתפאורה מצויינת לשני קטעי הענק שתרם לו ניל יאנג (שבכלל תכנן להשתמש בהם לקריירת הסולו שלו)
Expecting To Fly ו Broken Arrow, שתי היצירות בעיבודו של ג’ק ניטשה, הופכות את האלבום ממצויין לעל זמני. Broken Arrow סוגר את האלבום בעגמומיות ומשאיר טעם של עוד. לצערנו ה”עוד” הזה באלבום השלישי לא סיפק אותה חוויה וההרכב התפרק.
יאנג חזר לשתף פעולה עם סטפן סטילס לאחר מכן ב CSNY וגם באלבום משותף שהם הוציאו בשנות ה 70′ Long May You Run.
DONOVAN – A GIFT FROM A FLOWER TO A GARDEN
אלבומו הכפול הראשון של דונובן ובכלל אחד הראשונים בהיסטוריה של הרוק. דונובן עשה את המעבר מפולק אקוסטי למוזיקה פסיכדלית יותר כבר באלבומו הקודם וממשיך כאן את אותו הקו בתקליט הראשון.
התקליט השני הולך לכיוון יותר אקוסטי ופונה בעיקר לילדים (לטענת דונובן לפחות). שני התקליטים יצאו גם בנפרד.
שירים כמו Wear Your Love Like Heaven ו – There Was a Time הם בין השירים שהכי קל להם להיתקע לי בראש לכמה שבועות, וזה הופך את אותם שבועות לנחמדים יותר בהרבה.
וכן – גם העטיפה מגניבה במיוחד.
THE DOORS – THE DOORS
כן כן, אוברייטד, בנאלי, חרוש, שמעתי הכל ועדיין – זה אחד האלבומים הכי טובים שיצאו ב 1967 (או מאז). הדלתות, מובלים בקול העמוק של ג’ים מוריסון, מלווה בקלידים הדומיננטים של ריי מנזרק, לצד הגיטרה של רובי קריגר, אמנם נמצא באותו חיבור של הבלוז והפסיכדליה אך נשמע אחרת לגמרי מהם, גם בשל הסיבה שאין בו כלל בס.
זה אחד מאלבומי הבכורה הגדולים בהיסטוריה וכמעט כל אחד מהשירים בו הפך לקלאסיקה – Break On Through, The Crystal Ship, Light My Fire וכמובן The End.
JEFFERSON AIRPLANE – SURREALISTIC PILLOW
אלבום השני של ההרכב מסן פרנסיסקו והראשון של הלהקה עם הסולנית האדירה גרייס סליק.
הלהיט הענק של האלבום Somebody To Love שולב לצד הקטעים היותר אקספרמנטלים באלבום כמו White Rabbit (שהפתיחה שלו מזכירה באופן חריג את “בובה זהבה” של החלונות הגבוהים, שמופיע בהמשך ברשימה הזו) לכדי יצירה אחת שלמה.
האלבום היה לרב המכר הראשון של הרוק הפסיכדלי ופתח את הדלת בעבור המון הרכבים אחרים שבאו אחריו או פעלו במקביל.
החלונות הגבוהים – החלונות הגבוהים
לא יכולתי לסיים את הרשימה בלי האלבום הזה – אלבום הפופ הראשון שיצא בישראל ותקליט שיכול להתנגן ימים שלמים על הפטיפון בלי שיימאס לשניה.
אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג’וזי כץ, בהפקתו של בני אמדורסקי, הביאו הצליל של ארה”ב ואנגליה גם לארץ הקודש. יחזקאל, אינך יכולה, בובה זהבה, הורוסקופ וכמעט כל שיר באלבום הפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי עד היום.
ובלי קשר – זה התקליט שהכי כיף לי לחלוק יחד עם בתי הקטנטנה, שאולי עוד לא יודעת את זה – אבל זה התקליט הראשון שאני אתן לה לפטיפון הראשון שלה.