Sufjan Stevens – Carrie & Lowell

אלבום רגיש ומרגש, מהרוגעים יותר של סופיאן סטיוונז.
נחשב כאחד האלבומים הטובים של 2015.

אביעד ממליץ:
בתמונה קרי, אמו של סופיאן סטיבנס, ולוואל אביו החורג. סופיאן כותב לה את המילים הבאות:
״הייתי צריך להכיר אותך יותר טוב /שום דבר לא יכול להשתנות / העבר עדיין עבר / הגשר לשום מקום / הייתי צריך לכתוב מכתב / להסביר מה אני מרגיש / את התחושה הריקה״.
קרי סבלה מביפולאר וסכיזופרניה, היא היתה מכורה לתרופות ולא במצב שמאפשר לגדל ילדים. סופיאן סופיאן מחטט בפצעים דרך עיניים של ילד על סיפור הנטישה שלו, והתחושה של להיות אבוד בעולם, וממשיך להסתכל על המציאות בעיניים של מבוגר שמנסה לסלוח ומרגיש חרטה שלא התקרב והכיר את קרי יותר טוב. ב2012 היא נפטרה מסרטן.
נכון זה אלבום עצוב, אולי אפילו עצוב מאוד, אבל יש משהו ברכות שלו שמרגיע, שגורם לך לרצות להיות קצת יותר קרוב לאנשים שאתה אוהב בתוך תחושת הבדידות האוניברסלית.