Soft Cell – The Art Of Falling Apart (LP+12″ Single)

אבידן ממליץ:
אלבום שסופרים פחות וזה מעצבן אותי. יש ברנשים שמתייחסים אליו כאל נפילת מתח שאחרי התחלה מבטיחה, ואני לגמרי לא מסכים. גם לאלבומים שהם growers יש מקום, וגם לאלבומים בלי להיט או שניים שבולטים ודוחפים אותם בקטע ברור יש מקום, ובכלל – כבר מזמן לא היה פה אייטיז לכיוון הניו ווייביסטי ולכן הרגשתי צורך. סינת פופ כשר לפסח, ניו ווייב חצוף ומוקפד, ליריקה חכמה – יש כאן קצת מכל דבר למי שמתחבר לכיוון הכללי, וכקונטרה להייטרים אפשר גם להתייחס אליו כאלבום יציב ובוגר יותר, שבשקט ובאלגנטיות מספק כמה וכמה רגעים יפים. שימו לב ל-Heat המעולה, מהקטעים שיגרמו לכם לרקוד בבית מאוחר בלילה ולגרום לשכנים לחשוב שהמנוע שלכם עובד בלי אף אחד שיושב מאחורי ההגה, ל-Loving you, hating me, ל-Numbers המפוקפק, ל-Martin הארוך והיפה שמצורף כבונוס על התקליט השני יחד עם מחרוזת הנדריקס שמקבלת טיפול שונה, ל-Kitchen sink drama החכם ול-Baby doll, ויחד עם עוד כמה יפים בסוף תבינו שזה בכל זאת אחד טוב שלהם שראוי בהחלט לתשומת לבכם.