Paul Mccartney – Ram

הוצאה מחודשת לאלבום המופת מ 1971.
עטיפת גייטפולד.

גל ממליץ:
אקדיש את ההמלצה לביטל האהוב עליי, פול מקרטני. האיש שתמיד נחשב לבחור הטוב עם המוזיקה ה”רגילה”, אבל תמיד ידע לעשות בה טוויסט ולקחת אותה לשלמות, החיפושית שנגעה בכל סגנון אפשרי וגם אחרי הבטילס ואפילו היום יוצר ומרטיט את לבי. אז, אחרי הפירוק הכאוטי של הביטלס פול ולינדה החליטו להתנתק מכל הבלאגן ולעבור לגור בחווה בסקוטלנד. אבל, כנראה שלזוג הבורגני הזה קצת שיעמם לרכב על סוסים ולחלוב עיזים אז הם החליטו להקליט אלבום משותף שלמעשה הניח את היסודות למה שיקרא כמה עשרות שנים מאוחר יותר “אינדי-פופ”. האלבום הזה בניגוד לקודמו המינימליסטי, הוא אסופה של סגנונות, עם הפקה מרשימה. יש בו רגעים של קאנטרי, רגעים של פופ, וגם של בלוז ורוק אבל בעיקר מלא ברגעי הומור ושטות. אז כן, פול כרגיל משתלט כמעט על הכל ואולי הקרדיט הזוגי הוא רק קונטרה לאנמיז ג’ון ויוקו, אבל האלבום פשוט מפזר אושר ואהבה, כך שזה בכלל לא משנה. השנה יצא לי לשמוע את האלבום הזה לפחות 20 פעם ובכל פעם מחדש אני מתרגש ונפעם מכמה שהוא טוב ומיוחד.