Nick Cave & The Bad Seeds – Ghosteen 2lp

תקליט כפול. תאריך הוצאה: 8.11.19

אביעד ממליץ:
בחצות של יום חמישי מתישהו ב2019 קיבלתי התראה באייפון שצריך לפתוח את ערוץ היוטיוב הרשמי של ניק קייב ולחבר לרמקולים בסלון.
עטיפת התקליט לקוחה מתוך פנטזיה פראית על גן עדן אוטופי בו אריה ולביאה, גדי, ציפורי פלמנקו, ברבור, יונה לבנה ופרפר, מתקיימים יחד בתוך אור אחד גדול של שקט אינסופי, מקום שהמוות לא מהווה בו איום יותר על אף אחד.
עם השקט הזה התחילה מנגינת הפתיחה, בכורה עולמית לאלבום החדש של “ניק קייב והזרעים הרעים”.
סינטיזיירים ורחשים אלקטרונים מפרים את השלווה, ועל רקע של עננים ורודים נזרקות המילים לאוויר, וקולו של קייב מתחיל לספר את הסיפור.
בשנת 2015 איבד קייב את בנו הארי, שהיה בן 15 בלבד. השירים באלבומו הקודם שיצא בסמוך למוות המצער נכתבו ברובם לפני המקרה, כך שזה בעצם האלבום הראשון בהשפעתו, ולאחר קצת זמן של התמודדות.
ב40 שנות הקריירה של ניק קייב הוא התעסק הרבה עם המוות, פעם עם ישו ופעם עם כסא הרחמים, פעם מנקודה של מתבונן מהצד ופעם ממקום של נידון, אבל כל הסתכלות על מוות לא יכולה להשתוות לאובדן אמיתי, לחוסר ויגון במקום הכי אישי, ובעולם הכי קטן של המשפחה- אובדן של ילד, אחד מתוך תאומים, מוציא מקייב את האלבום הכי כואב שלו, ואולי גם הכי מהפנט.
בשיר השלישי כבר נשברו המחסומים והרגשתי את הלב שלי דופק מעט, ואת העיניים נעצבות. הסיפור ברור וקייב מאוד ישיר. הוא יושב ומחכה למשהו שכבר לא יחזור. הוא כבר לא מאמין בכלום, והקול שלו עולה גבוהה ונסדק ונשבר.
המשכתי לשבת על הספה, בניסיון להבין את המבנה המוזיקלי של האלבום, וככל שהשירים מתקדמים אני מוצא את החוויה בתור שיר סיפור אחד גדול. אגדה איומה למבוגרים, שבא נושבת רוח אמביאנטית, רוחות סינטי, מנגינת פסנתר שבה כל תו נלחץ כבד, פעמונים, הפרעות אלקטרוניות חרישיות.
מעל כל זה שירתו של קייב סדוקה ולפרקים הוא שר גבוה מאוד, שברקע מבליחים מידי פעם קולות של מלאכים חסרי אונים.
ניק קייב מסכם 40 שנות קריירה לתוך האלבום הכי אישי שלו. שעה ו12 דקות של מסע, פסקול של לב עצוב.
בקיץ הוא יגיע אלינו שוב להופעה, הפעם באיצטדיון בלומפילד. מעניין איך היצירה הזו תצליח לעבור במופע אצטדיונים.
לפעמים נדמה לי שגם הוא, נסיך הזעם והאופל, כמו כולנו, פשוט צריך חיבוק.

150.00

נשארו במלאי רק 1

דילוג לתוכן