Harvey Mandel – Righteous

גל ממליץ:
אני מאוד אוהב בלוז. כבר המלצתי על לא מעט תקליטים כאן ותהיו בטוחים שעוד אמליץ. אבל עם כל אהבתי לסגנון לפעמים הוא יכול קצת לשעמם… עוד פעם גיטרה צווחנית, עוד פעם 12 תיבות שחוזרות על עצמן תקליט שלם, עוד פעם קול צרוד שמבכה על מר גורלו.
הארווי מנדל כנראה גם השתעמם בדיוק מהדברים האלה והחליט לשים אותם בצד ועדיין להישמע בלוזי ברמות הכי גבוהות.
הוא התחיל כבלוזיסט קלאסי מהמניין עם חברות קצרה ב Canned Heat ואפילו גיחה קצרה עוד יותר לרולינג סטונס והספיק לתת ביצועים שמיימיים ביחד עם צ’רלי מאסלווייט באלבום היחיד של הSouth Side Band (כנראה אלבום הבלוז האהוב עליי).
אבל זה לא הספיק לו, הוא הרגיש שהוא חוזר על עצמו והחליט לפרוץ את חומות הבלוז השמרניות ולייצר ייחודי. מסוף הסיקסטיז ועד אמצע הסבנטיז הוא שחרר סדרה של אלבומים מרהיבים ושוברי מוסכמות, אינסטרומנטליים ברובם, וירטואוזים בכללם ובכל זאת נשענים על הבלוז. האלבום הזה שיצא ב1969, מערבב בגאונות את הבלוז עם ג’אז, פיוז’ן, פסיכדליה, פרוג והשפעות של פסקולי סרטים והכל בהובלת הגיטרה המדהימה שלו.