עמיר לב – רומה

עמיר כשמו הוא לב גדול, הוא זמר מחאה אמיתי שהמחאה שלו היא ביכולת לצייר תמונה גדולה באמצעות המעט. האנשים הפשוטים הם מרכז הסיפור, והיום-יום הוא הדבר החשוב.
קשה להשאר אדיש לסיפורים, למילים, לרגעים, לדימויים, והפעם הצלילים מזקקים את עמיר לב של השנים האחרונות- מוזיקה ישראלית. מערבית עם מוטיבים של מזרח תיכון. עמיר לב הוא קצת מארק קרבר, וקצת אלבר קאמי, וגם קצת ויקי קנפו וקצת צ׳רלי ביטון. הוא כותב את מה שהוא רואה, ואת מה שהוא כואב, וזה תמיד רך ונכון ויפה. הוא לא מתריס, אלא מייצר אמפטיה לגיבורים הקטנים שלו.
רומה שעל שמו האלבום הוא נער שעמיר ליווה כשהיה מורה ועמיר נשאר איתו בקשר גם שנים אח״כ. יום אחד הוא הסתכל בפלאפון שלו ונזכר בהודעה ממנו. הוא ניסה להתקשר אליו חזרה, ככה הוא גילה שרומה כבר לא איתנו.