הג’אז, מושרש עמוקות במוזיקה האפריקאית-אמריקאית וההשפעות הרבות שהוא ספג לאורך השנים, עבר שינויים רבים במהלך המאה ה-20. משנות ה-50 ועד שנות ה-80, חברות תקליטים רבות שיחקו תפקיד מרכזי בהפצת סגנונות שונים של ג’אז ותיעדו את האמנים שלהן ממציאים ומחדשים את הסאונד של התקופה. להלן 5 חברות תקליטים שהיו קריטיות בהפצת הג’אז בעשורים הללו.
1. Blue Note Records
Blue Note היא אולי חברת התקליטים המפורסמת ביותר בתחום הג’אז, שהוקמה ב-1939 על ידי אלפרד ליון ופרנסיס וולף. במהלך שנות ה-50 וה-60, Blue Note הפכה לבית גידול למוזיקאים כמו ארט בלייקי, לי מורגן, הרבי הנקוק, גרנט גרין, הוראס סילבר, האנק מובלי, ג׳ימי סמית וגם ג’ון קולטריין (שהקליט בה אלבום אחד בלבד).
המוזיקה שיצאה תחת הלייבל הזה שיקפה את השיא של הג’אז המודרני, וכוללת אלבומים אייקוניים כמו Somethin’ Else של ג’וליאן (קאנונבול) אדרלי, Moanin של ארט בלייקי וגם Maiden Voyage של הרבי האנקוק. המוזיקה ששוחררה ב-Blue Note נחשבת לאחת מהמשפיעות ביותר על התפתחות הג’אז המודרני, תוך שמירה על איכות גבוהה של הפקה ושל סאונד. ראוי לציון שכמעט כל מוסיקאי גדול מהתקופה הוציא לפחות אלבום אחד תחת החברה כמו: מיילס דייויס, מונק, סוני רולינס ועוד רבים.
2. Verve Records
חברת Verve, שנוסדה ב-1956 על ידי המפיק נורמן גראנץ, הפכה לבית למוזיקה ג’אז איכותית ומתקדמת, והפכה לאחת מהחברות המובילות בתחום. החברה הייתה אחראית לאלבומים חשובים של כמ
ה מהשמות הגדולים ביותר בהיסטוריית הג’אז, כולל אלו של אמן הג’אז האגדי אוסקר פיטרסון, לואי ארמסטרונג ואלה פיצג׳רלד. אחד האלבומים המפורסמים ביותר שיצאו תחת Verve הוא ״Ella & Louis” שנחשב לאחת מיצירות המופת של הג’אז. חברת Verve לא רק שקידמה את מוזיקת הג’אז, אלא גם תרמה רבות להצלחתו של הג’אז כמוזיקה פופולרית בשנות ה-60 וה-70. האלבום Getz/Gilberto שיצאו ב Verve היה אבן דרך חשובה בשילוב הסגנון עם מוסיקה ברזילאית ובכלל שילוב של מוסיקה לטינית וג׳אז.
3. Riverside Records
Riverside Records, שנוסדה ב-1953 על ידי אורין קיפניוז, הפכה לאחת מהחברות החשובות ביותר להפקת ג’אז בעשורים שלאחר מכן. היא הייתה ידועה במיקוד שלה ביצירת אלבומים מורכבים וחדשניים. בין האמנים שחתמו בחברה היו ווס מונטגומרי, ביל אוונס, והאחים האדרלי, שנחשבים לארכיטקטים של הסאונד המודרני. הייחודיות של Riverside הייתה בקידום אמנים שהיו גם חדשניים וגם קלאסיים, מה שיצר שילוב מרתק בין הג’אז המסורתי למודרני. לדוגמה, אלבום כמו Waltz for Debby של ביל אוונס נחשב לאבן דרך בתחום.
4. Impulse! Records
Impulse!, שנוסדה ב-1961 ע״י קריד טיילור ידועה גם בכינוי “הלייבל עם הכתום”, הוציאה סדרת אלבומים ששינו את פני הג’אז בשנות ה-60 וה-70.
עם יצירות מופת כמו A Love Supreme של ג’ון קולטריין, Impulse! הפכה לאחת החברות המובילות בעידן ה”ג’אז החופשי” וחדשני של התקופה. החברה נתנה בית למוזיקאים כמו צ’ארלס מינגוס, אלברט איילר, ואוליבר נלסון, אשר כל אחד מהם קידם את הקונספטים של חופש יצירתי וניסויים מוזיקליים שיציבו את הג’אז בסביבה האינטלקטואלית והחברתית של התקופה. קריד טיילור היה ידוע כפרפקציוניסט ונתן דגש על כל האספקטים של ההפקה וגם על העטיפות המיוחדות של החברה, לאחר מכן ייסד טיילור את CTI שהמשיכו את אותו קו אומנותי גם בשנות ה-70.
5. Columbia Records
Columbia Records, שהיא אחת מהחברות הגדולות והמובילות בעולם המוזיקה, שיחקה תפקיד מפתח בקידום הג’אז, במיוחד בשנות ה-50 וה-60. תחת המטרייה שלה יצאו אלבומים מפורסמים של מיילס דייוויס, ביניהם Kind of Blue, אחד מאלבומי הג’אז המפורסמים ביותר בכל הזמנים ואלבום הג’אז האינסטרומנטלי הנמכר ביותר בהיסטוריה, לצידו נמצא גם התקליט השני הכי נמכר: Time Out של דייב ברובק, האלבום הכי מזוהה עם זרם ה Cool (וגם הפתיח של “זהבי עצבני”).
החברה גם הפיקה אלבומים של הדורות המודרניים, כמו אלבומי ג’אז-פאנק של הרבי הנקוק. בנוסף, Columbia הייתה מקום שבו הושקו אלבומים עם חוויות שמיזגו בין הג’אז לבין סגנונות אחרים, כמו פופ ורוק, דבר שתרם להתפשטות הג’אז בקרב הקהל הרחב. קולומביה היתה בין החברות הבודדות שלא הקליטו את האלבומים באולפנים המפורסמים של רודי ואן גלדר וכך הסאונד שלהם היה שונה בתכלית מכל השאר.