מורט גארסון – אגדה שהייתה באמת

לא ברור איך ולמה, אבל המשיכה של מלחינים יהודים בסוף הסיקסטיז לסינטיסייזרים היוותה נקודת תפנית בתולדות המוזיקה. יש כמובן את גרשון קינגסלי ז”ל שכתב את פופקורן, קטע הסינטפופ הראשון, אבל היום נרצה לספר לכם על מורט גארסון, עוף מוזר גם במחוזות האיזוטריה…

גארסון,יליד 1924, הוא כל מה שאמא יהודיה חלמה עליו – בוגר ג’וליארד ששלט בכל מה שהיה צריך בשביל להקליט שיר – מעבד, מלחין, מנצח ופסנתרן. מסוף הפיפטיז ועד סוף הסיקסטיז הוא עבד עם שמות כמו דוריס דיי, אסתר פיליפס,ג’ולי לונדון, ואפילו הפיק את הסינגל הראשון (והכושל) של ביל ויתרז. אבל כל זה השתנה ב1967 – גארסון פוגש את בוב מוג, שמחבר אותו לסינטיסייזרים שלו. התוצאה? רצף אלבומים לאורך שנות השבעים, אלקטרונים לחלוטין, שנעים בין מוזיקה לצמחים לאלבומי קונספט שמתעסקים בתורת הנסתר ועוד דברים אפלים…

חשוב לציין – מדובר במוזיקה שנמצאת כל הזמן על התווך בין איזי ליסינינג לפסיכדליה קלה, בין טריפ מוזר להרגעות טוטאלית.
האלבום Ataraxia: The Unexplained מ-1975 נוצר לטובת מדיטציות אפלות מצד אחד ומצד שני, Mother Earth’s Plantasia מ-1976 הוא תקליט שאמור להיות מושמע לצמחי בית כדי לעודד את רוחם. זה גם האלבום שהצית מחדש את העניין בגארסון בעשור האחרון, מה שהפך לקמפיין הוצאות מחודשות בחברת SACRED BONES.
גם האלבומים האחרים שיצאו מחדש לא פרייארים, ומומלצים לא פחות!!!!

לכל התקליטים של מורט גארסון באתר ליחצו כאן