המדריך של אלעד לברזיל בשנות ה 70′ – 5 תקליטים מומלצים

מדריך קצר וקולע למוזיקה ברזילאית של שנות ה 70′, שנים של פריחה מטורפת במוזיקה שיצאה מברזיל והושפעה ממה שקורה ברוק והפופ העולמי באותם שנים.מה שריתק אותי במיוחד בשנים האלו הוא שהמוזיקה לא יצאה, כמו בשאר העולם, תחת דמוקרטיות ליברליות אלא במדינה שהייתה תחת משטר צבאי דיקטטורי באותם ימים. הניגודיות בין החופש המוחלט שיש במוזיקה הזו לבין המציאות החונקת והמייאשת כמעט בלתי נתפסת וייצרה כמה תקליטים שתמיד תמיד בא לי לשים על הפטיפון.

קבלו את המלצתי הצנועה ל 5 תקליטים שחובה בבית ובלי קשר ממליץ לכם לבקר במחלקה הברזילאית שלנו בלחיצה כאן.

DI MELO – DI MELO

פותח את הרשימה עם פצצת הגרוב הזו, תקליט שבקלות יכל לצאת כפסקול בלקספלוטיישן וראה אור בברזיל. שני הקטעים הפותחים Kilariô ו A Vida Em Seus Métodos Diz Calma לא נותנים מקום לספק על ההתחלה איזה אלבום ייחודי ומטורף יש לנו בין הידיים והרגל לא יורדת מהגז לכל האלבום. אין סיכוי שתשיגו אחד מקורי בלי למשכן נכסים או למכור איברים אבל בכל מקרה ממליץ מאוד להקשיב ומודה מקרב לב לאבידן שהכיר לי את האלבום הזה.

JORGE BEN – FORCA BRUTA
ז’ורז’י בן, מהאמנים הכי גדולים של ברזיל, אחראי ללא מעט קלאסיקות.
אחרי “האלבום הפסיכדלי” שהוציא ב 1969 האלבום הזה, שיצא שנה אחרי, פולקי ואקוסטי יותר, נוטף גרוב וזימה כמו שיש רק בברזיל.
קשה שלא להשתמש בקלישאות כשמדברים על האלבום הזה אבל זה נשמע פשוט זורם ממנו בכזו טבעיות וחוסר מאמץ שאתה בטוח שלכל אחד יש כזה גרוב.
ממליץ בעיקר על Oba, Lá Vem Ela ועל O Telefone Tocou Novamente.
בשיר הנושא של האלבום בן גם מתייחס לדיקטטורה שהייתה באותה תקופה בברזיל שהשתמשה כלפ המתנגדים בכוח ברוטלי.

Os Novos Baianos – Acabou Chorare
מהמבשרים של זרם הטרופיקליה ששילב בין הסמבה והבוסה נובה להשפעות רוק ופסיכדליה מהחלק הצפוני של יבשת אמריקה.
הגעתי לאלבום הזה דרך רשימת “100 האלבומים הברזילאים של כל הזמנים” שם הוא עיטר את המקום הראשון והבנתי תוך השמעה אחת למה.
הרמוניות, גרוב מעולה וגם גיטרה מפלצתית בדקה האחרונה של Mistério Do Planeta המעולה.

ARTHUR VEROCAI
מכל האלבומים שהזכרתי כאן עד עכשיו זה האלבום שנשמע הכי רחוק מברזיל אבל מה זה משנה עם כמה שהוא יפה.
פחות מחצי שעה אורך האלבום היפהפה הזה, עם העיבודים החצי קלאסיים וההגשה העדינה והיפה שיצא ב 1972.
ארתור ורוקאי עבד עם המון אמנים גדולים בברזיל ופחות כאלבום סולו וגם האלבום הזה היה כישלון חרוץ במכירות וייתכן שהיה נשכח לחלוטין אם לא היה מסומפל על ידי מאדליב ו MF DOOM.

CHICO BUARQUE – Construção

שברתי את הראש מה התקליט האחרון שאני מכניס לרשימה המכובדת הזאת וצ’יקו (או שיקו) בוארקה היה נראה לי בחירה טבעית להיכנס לרשימה הזו וסליחה מקייטנו ולוסו הנפלא שאמצא דרך להכניס אותו לרשימה הבאה שאעשה על ברזיל.

לעניינינו: עיבודים עשירים, הגשה יפה ועדינה ופשוט רגעי קסם שנשפכים מתוך האלבום הזה שיצא ב 1971.