The Cure – Seventeen Seconds

לייבל: Fiction Records

אבידן ממליץ:
תחילת העשור שעשה להם את זה ועליית מדרגה בליטוש הוייב החשוך. כולם כבר הסתובבו ברחוב עם תסרוקות מוזרות והבעת פנים של “אני חושב שאני מבולבל”, אבל החושך הזה בוצע טוב ולטעמי עומד במבחן הזמן גם היום וגם אם הוא לא ‘דיסינטגרציה’ או ‘פורנוגרפיה’.
צלילות עצובות ואווירתיות יש גם כאן, כמו גם כמה קטעים פעילים יותר, עם שני להיטים רציניים מלאים בבסים כבדים עם הרבה אופי, גיטרות חוצבות ותיפוף נמרץ. ‘יער’ תמיד יהיה אחד הקטעים שאני הכי אוהב בעולם, עילוי אמיתי במונחים של גל חדש ומהלכים שעובדים על רגש (בעיקר לקראת הסוף) בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות.
יש להם אלבומים גדולים ונחשבים מזה, אבל איכשהו דווקא האחד הזה (יחד עם ‘אמונה’ ו’פורנוגרפיה’ שנשענים על אותו עניין) הצליח להכנס לי מתחת לעור כבר לפני שנים. נכנס, ונשאר שם עד היום.
אלבום קטן גדול מאחת התקופות היותר מוצלחות של הרכב ותיק ומכובד, ואסור גם לשכוח שרוברט סמית’ הציל את העולם מברברה סטרייסנד, ככה שכולנו חייבים לו באיזשהו מקום.

120.00

נשארו במלאי רק 1

דילוג לתוכן