Colosseum – Valentyne Suite

אבידן ממליץ:
כפרה עליו, כמעט שכחתי ממנו.
הנה משהו טוב שההמלצות בחנות יכולות לעשות גם לצוות: להזכיר לנו משהו שכמעט שכחנו ממנו כשאין לנו רעיון ספציפי בראש וכשיש צורך בסיבוב מדפים.
אני ממש חייב לאלבום הזה סליחה, לא יעלה על הדעת לשכוח אותו. הוא כל כך עשיר ומגוון, יכול לשבת בקלות ב-3 מחלקות שונות וזה עדיין יהיה לגיטימי ולגמרי מוצדק.
נפתח חזק עם The Kettle הכבד והסוער, Butty’s Blues היפיוף נוטה לכיוון בלוזי מובהק יותר (duh), The Machine Needs a Sacrifice מתחיל מסוגנן ומוביל לשיטוט יער אפלולי בחלקו השני, מנת פרוג כשרה למהדרין מגיעה בצורת “שיר” הנושא הארוך, ובתגובות הפייבוריט שלי, למרות שבמקרה של אלבומים כאלה קשה להחליט על אחד כזה.
דייב גרינסלייד על שלוש מקלדות שונות, התיפוף של ג’ון הייזמן קטלני לכל האורך, והקלאסה שנוטפת מהסקסופון של דיק הקסטל-סמית’ (שעבד לא מעט גם עם אהוביי משכבר הימים גראהם בונד וג’ינג’ר בייקר) הופכים את האלבום הזה ללא פחות מעילוי.
תחילת הדרך של חברת ‘ורטיגו’ ואחת החגיגות הבריטיות המפורסמות והמוצדקות ביותר.
בשתי מילים: יופי טופי.

120.00

המלאי אזל

הודיעו לי כשהכותר חוזר למלאי









דילוג לתוכן