מילון מונחים בעולם התקליטים

תקליטים מילון מונחים

נכנסתם לחנות תקליטים או קבוצת פייסבוק מסויימת ושמעתם המון מילים מוזרות? קורה להרבה מאיתנו בהתחלה (וגם בהמשך אם יש לך זיכרון גרוע). אז החלטנו, עבור אלו שמתחילים לאסוף ורוצים להבין את השפה המוזרה הזו של אספני התקליטים, לערוך מילון מונחים קצר. המילון איננו גרסה סופית ואנו נוסיף לו עוד מונחים רבים, אם יש ביטוי שלא כתבנו עליו כאן או שמצאתם טעות במילון צרו קשר ואנחנו נוסיף או נשפר.

תודה מיוחדת למיכאל פורז שכתב, שיכתב ושידרג כמה ערכים במילון.

 

אינסרט (INSERT) – דף שמצורף לתקליט ועשוי להכיל את מילות השירים, הנגנים המשתתפים, תמונות ופרטים נוספים. בתקליטים רבים תוצרת חוץ (וגם מעטים תוצרת הארץ), האינסרט הוא למעשה עטיפה פנימית מודפסת שלתוכה נכנס התקליט. לא כל אלבום יצא עם אינסרט והימצאותו עשויה להשפיע על שווי התקליט.

בקליט / שלאק / 78 – לפני שהוויניל התבסס כחומר הגלם העיקרי לייצור תקליטים, בשנות ה-50, תקליטים יוצרו בעיקר משלאק, פולימר המופק משריון של חיפושיות שגדלות בדרום מזרח אסיה. תקליטים אלה שבירים ופגיעים יותר מתקליטי ויניל , והם מנוגנים לרוב במהירות 78 סל”ד. כדי לנגן תקליטים כאלה, המכונים בפי אספנים “תקליטי 78”, דרוש פטיפון בעל שלוש מהירויות או יותר, הכולל אפשרות לנגינה במהירות 78 סיבובים לדקה. לא מומלץ לנגנם באמצעות גרמופון ידני. בקליט, סוג מוקדם של פלסטיק, שימש גם כן לייצור תקליטים אך רוב תקליטי 78 סל”ד עשויים שלאק, והכינוי הנפוץ לתקליטים אלה כתקליטי “בקליט” שגוי. (תודה לערן דינר שכתב את הערך הזה)

גייטפולד (GATEFOLD) – עטיפת תקליט נפתחת, בתקליט בודדים או כפולים. סממן זה יכול לעזור להבדיל בין הדפסות שונות שכן קיימים מקרים רבים של הדפסה ראשונה גייטפולד ולאחר מכן בעטיפה רגילה. יש כמה דוגמאות בולטות בנושא, כמו האלבומים “פוזי” של אריק איינשטיין ו – “למה לא ספרת לי” של שלמה גרוניך, בהם ההדפסה הראשונה בלבד היא בעטיפת גייטפולד.

לייבל (LABEL) – תווית במרכז התקליט. בלייבל יש פרטים שעשויים לזהות את ההדפסה הספציפית של האלבום לפי לוגו חברת התקליטים, צבע הלייבל ושאר פרטים קטנים. ברוב אלבומי הביטלס, לדוגמא, לייבל עם כיתוב Parlophone צהוב (בתמונה השמאלית) מעיד על מהדורה מוקדמת, כיתוב Parlophone כסוף\שחור או Apple מעיד על מהדורה חדשה יותר וכיתוב Portrait מעיד על מהדורה מאוחרת יחסית. ברוב תקליטיו המוקדמים של אריק איינשטיין הלייבל עוזר להעריך באיזו הדפסה מדובר – לייבל הגר, אחריו לייבל Phonodor שחור ולבסוף לייבל Phonodor כחול.

לייבל תקליט      לייבל פרלופון צהוב

למינציה – שכבת פלסטיק על עטיפת הקרטון של התקליט, שכבה זו נוטה לגלות סימני שחיקה ולהתקלף עם הזמן. בישראל יוצרו עטיפות תקליטים עם למינציה בעיקר בחלק הקדמי ולעיתים פחות שכיחות גם בחלק האחורי. תוספת הלמינציה הפסיקה בשנת 73′ לאחר מלחמת יום הכיפורים והימצאותה או חסרונה עוזרים להעריך באיזו הדפסה מדובר.

מטריקס (MATRIX) – מספר מטריקס הוא קוד אלפאנומרי ( אותיות ומספרים ) המוטבע בתקליט ע”י חותם או בכתב יד ( או שילוב של השניים ) לאזור המת (dead wax) הנמצא בין סוף הצד ללייבל. בבדיקה של הוצאות חשוב מאוד לשים לב למטריקס.

עטיפת טקסטורה (TEXTURED COVER) – עטיפה עשויה מנייר שונה, עם מרקם מחוספס בד”כ. אלבומים יוצאים בעטיפות כאלו במהדורות מוקדמות בלבד בד”כ משום שעלות הייצור שלהן יקרה יותר מעטיפות רגילות. זכורות בעיקר העטיפה של האלבום DEJA VU של קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג בה העטיפה נראית כמו כריכת אלבום ישן, האלבום Depression Cherry של Beach House ו Odessa של הבי ג’יז שיצאו שניהם בעטיפת קטיפה אדומה. בישראל יצאו יחסית מעט אלבומים כאלו אך ראוי לציין את “שירי א”י הישנה והטובה חלק ב’ ” של אריק איינשטיין ביצא בהדפסה הראשונה בעטיפה עם מרקם קרטון מחוספס כראוי לעטיפה המעוצבת כמעטפה.

סל”ד (RPM) – סל”ד הינו ראשי תיבות של סיבובים לדקה. ישנן 4 מהירויות ניגון שונות לתקליטים:

  • 78 סל”ד – מהירות זו הייתה העיקרית בשנות ה – 30 עד שנות ה – 50, בתקליטי שלאק ובקליט, לרוב היה מדובר בשיר אחד על כל צד. כיום יש מעט פטיפונים יחסית אשר יש בהם את האופציה למהירות זו.
  • 45 סל”ד – מהירות בה נוגנו לרוב סינגלים של 7″ (אשר גם כונו תקליטי 45) או סינגלים בפורמט 12″. לצידם יצאו תקליטים המיועדים לאודיופילים במהירות 45, לדוגמא מספר אלבומים של מטאליקה שיצאו כתקליט כפול במהירות זו.
  • 33 סל”ד – המהירות הנפוצה ביותר כיום, בייחוד כשמדובר באלבומים אריכי נגן, מהירות הסיבוב האיטית יחסית עוזרת לכלול כמה שיותר תוכן מוקלט על התקליט, בכל צד ניתן להכניס מעל 20 דקות של מוזיקה בניגוד לפחות מ 10 במהירויות גבוהות יותר.
  • 16 סל”ד – נדיר שתיתקלו בתקליט המותאם למהירות זו. מדובר בתקליטי תוכן של נאומים, הרצאות או הדרכות (NON MUSIC בקיצור).

סליפמאט (SLIPMAT) – שעם או גומי המונחים על הפלטה של הפטיפון, יש סוגים לשימוש ביתי וחלק לשימוש של תקליטנים.

פליפבק (FLIPBACK) – עטיפה המורכבת משני חלקים כאשר החלק הקדמי “מולבש” על החלק האחורי ומודבק באמצעות כמה פיסות קרטון את החלק האחורי של העטיפה.

פלקסי (FLEXI) – תקליט דק וגמיש, שנועד בד”כ לקידום מכירות מסוגים שונים ולא למכירה ישירה. איכות השמע בו נמוכה יחסית, והוא רגיש לפגיעות כגון קמטים. תקליטי פלקסי צורפו לעתים למגזינים או ניתנו במתנה עם תקליטים אחרים כדוגמא (Sampler) המכילה קטעים משירים של אמנים אחרים החתומים באותה חברת תקליטים. בישראל לא יוצרו פלקסי דיסקים, אך בשנות ה- 80 הופצו בה מספר פלקסי דיסקים, בין היתר לרוכשי המגזינים “להיטון” ו”מוניטין”, למצטרפים למועדון הצעירים “חצב” של בנק לאומי ולרוכשים סרטי צילום של אגפא.

פיקצ’ר דיסק (PICTURE DISC) – תקליט תמונה, שבמקום צבע שחור (או אחר) מופיעה עליו תמונה. התמונה אינה מודפסת על התקליט עצמו, אלא מדובר למעשה בתמונה שהוכנסה בין שני החלקים של תקליט שקוף. מבחינת איכות הצליל סוג זה של פורמט נופל ברוב המקרים מתקליט רגיל, אך הוא נחשב לרוב לנדיר ומעניין מבחינה אספנית. לאחרונה הוציאו מהדורה מחודשת של האלבום הראשון של הצ’רצ’ילים גם במהדורת פיקצ’ר דיסק. קיימים גם תקליטי תמונה החתוכים בצורות שונות, ורק החלק הפנימי בהם מנוגן, והם נקראים SHAPED PICTURE DISC.

פיקצ'ר דיסק ת'ליט

שרינק (SHRINK) – הדרך בה לתאר את מעטפת הניילון אשר מגיעה בתקליט חדש. אם מתארים את התקליט בביטוי “STILL IN SHRINK” ייתכן כי הוא נפתח רק בפתח התקליט והושמע. בתנאים פחות אידאליים השרינק יכול להתכווץ ולפגוע בעטיפה.

תקליטים צבעוניים (COLOURED VINYL) – תקליטים שבייצורם נעשה שימוש בויניל בצבעים שונים שאינם שחור. קיימים תקליטים בגוונים אחידים ו”אטומים”, תקליטים שקופים או בגוונים “שקופים” ותקליטים המשלבים מספר צבעים יחד, בין אם בצורה “מסודרת” של פסים, או בצורות שונות ואקראיות, כגון תקליטי “התזה” (SPLATTERED VINYL), שבהם צבע התקליט הוא שקוף או בהיר ועליו מופיעות “התזות” של צבעים שונים. קיים ויכוח בשאלה האם איכות השמע בתקליטים אלה אכן נמוכה מאשר בתקליטים שחורים רגילים.

תקליטי שדרים – מתייחס לתקליטים שנשלחו לשדרי רדיו וכללו בד”כ שיר אחד על גבי תקליט 12″ כאשר הצד השני חלק.

 

דילוג לתוכן